הרמב"מ

גישתו הרפואית של הרמב"ם
בריאות הגוף הינה רצונו של ה`. מפני שאדם חולה אינו מסוגל להבין את דרכי הבורא.
כל פעולות האדם נתונות בידו: אם ירצה – יעשה, ואם לא ירצה – לא יעשה.

איזון הגוף

* אין דבר טוב יותר מאשר הטוב, והטוב – היא הדרך הממוצעת.
* אסור לאדם לפעול בספונטניות על פי דחפים פנימיים, האדם חייב כל יום לשקול את כח פעולותיו ותכונות נפשו תוך ביקורת עצמית תמידית.
* האנשים מטיבעם אוהבים את הדברים שהורגלו אליהם ונוטים אליהם
* האנשים נוטים להעדיף את הדברים הרעים שהורגלן אליהם
* הדרך היחידה בה אדם יכול להשתחרר מהרגל מסויים, היא קניית הרגל אחר.
* המעשים אשר הם טובים הם המעשים השקולים בין שני קצוות ששניהם רע, האחד הגזמה והשני מיעוט.
* הסיבה לכל התחלואים המפגעים הגופניים והנפשיים הם הפרזה באכילה ושתיה – הן בכמות והן באכילה ושתיה לא מסודרים – כמו גם איכות מזון ירודה.
* חובתו של האדם למצוא תמיד את הדרך הממוצעת, האמצעית, בחיים.
* יש לראות את הרע כדי שניתן יהיה להילחם בו – והלוחם הוא האדם החוטא בעצמו.

כאשר אדם הוא בעל הרגל רע, ניתן להחזירו לדרך האמצע רק על ידי שבירת ההרגל הקודם במעשים קיצוניים השקולים כנגד קיצוניותו הקודמת
* כל דרך קיצונית הינה דרך רעה, כאשר השכל אומר לאדם ללכת בדרך הממוצעת.
* לא קיימת הפרדה בין הגוף לבין הנפש.
* מה שנדרש מן האדם אינו צום או עינויי נפש והגוף, אלא תיקון מידותיו.
* מעשיו של האדם נראים כמחשבתו.

כללי בריאות

* אדם צריך להקפיד להימנע מעצירות המעיים.
* אדם צריך לישון שליש משעות היממה .
* אכילה בניחותא לא בעמידה ולא בהליכה.
* בטרם אדם ניגש לאכול, הוא חייב לנקות את עצמו.
* להיטובו של ההמון הנבער היא בזלילה, מאכל ומשתה. דברים אלו פוגעים בשלמות הגוף ותיקון הנפש, וזו אחת הסיבות למותו של אדם טרם זמנו.
* לא "לחסל" את כל מה שבצלחת.
* בימות החמה יאכל אדם שני-שלישים ממה שהוא אוכל בימות הגשמים.
* בימות החמה לאכול מאכלים קרים חסרי תבלינים או מתובלים במידה ובימות הגשמים לאכול מאכלים חמים ומתובלים.
* בריאות הגוף הינה רצונו של ה`. מפני שאדם חולה אינו מסוגל להבין את דרכי הבורא.
* העיקר הגדול בהתמדת הבריאות ובדחיית רוב המחלות הוא ביצוע היתעמלות גופנית.
* ולא ישכח לעולם לחזק הכח הטבעי – במזון, וכן לחזק הכח הנפשי – בריח הטוב, וכו לחזק הכח החיוני – בכלי הניגון … כל זה מחויב בכל .חולי.
* יפסיק כשמילא שלושת-רבעי רעבונו.
* כבר הסכימו כל הרופאים – כי ראשית הנהגת הבריאות – שיהיה הטבע רך … כי עצירתו יוליד עשנים רעים מאד, יגיעו אל הלב והמוח.
* כל אדם חכם השותה יין שלא על מנת לזרז ולשפר את עיכול המזון בקיבתו, אלא למען שיכורות, מבצע חטא מגונה ומפסיד בחוכמתו.
* כשיצא אדם מן המרחץ ייזהר שלא להתקרר.
* לא ישתה מים בתוך המזון.
* להיגיינה מומלץ לגור בעיר שיש בה מים זורמים ובתי מרחץ.
* על האדם לאכול , לשתות, ולקיים הרמוניה של כל כוחות הנפש, מבלי להעדיף אחד מהם.
* שלמות הגוף קודמת לשלמות הנפש והיא המפתח הפותח טלקלין.
* אדם חייב לאכול רק את המזון המועיל ביותר עבורו, לא מזון שהוא ערב לחיך, בעל ריח טוב או מאכל תאווה, העשוי לעיתים להיות הסיבה למחלות קשות, ואפילו למוות.

* חובה על האדם להרחיק עצמו מדברים המסכנים בריאותו ולנהוג לפי כללים המיטיבים עימה.

בחירת מזונות

* אסור לאדם לאכול בשר, אלא רק בכדי להשביע את תאבונו.
* להתרחק מגבינות מלוחות.
* אסור לאדם לאכול דגים ישנים.
* לא תוכל לחם שנילוש (מטוגן) בשמן.
* לעולם יאכל אדם מזון קל לעיכול לפני מזון קשה.
* לעולם יאכל אדם מזון שטעמו מר או שעמד והתקלקל.
* לא יאכל אדם סולת מנופה שלא נשארו בה קליפות.

כללים ברפואה

* אי אפשר שתחבר רפואה אחת שיתוקנו בה כל הגופים (גם לאותה מחלה), כי התחלפות הגופים במזגיהם והתחלפות השנים, יחיבו התחלפויות רבות ברפואה.
* את הסימנים הקלינים של המחלה ניתן ללמוד כל אחד מאידך.
* קיים בתורת הרפואה סוד ייחודי והוא יכולתו של הרופא להבין את בעייתו של החולה, כלומר, לא רק לדעת מהי מחלתו, אלא גם להבין מה משמעות מחלה זו עבור חולה ספציפי זה.
* האדם צריך אל הנהגת הרופא בכל ענין ובכל עת, ולזה יחשבו הסכלים שלא יצטרך אל הרופא אלא בעת החולי ולא בזולתו.
* כל פעולות האדם נתונות בידו: אם ירצה – יעשה, ואם לא ירצה – לא יעשה.
* לא קיים ניגוד ערכי בין האמונה הדתית לטיפול הרפואי בחולה.
* רופא חייב לשאוף לרפא את חוליו בעזרת מזונות, ואם המחלה קשה מאוד, הרי יש לשאוף לכך שהרפואות תהיינה קרובות ככל האפשר לטבע המזון. (תרופות טבעיות) .
* כל אחד עובר עיכולו בדרך אחרת.

* תפילת החולה
* תפילת הרופא

חזרה לראש העמוד

אמונות תפלות ועבודה זרה

* אמונה באסטרולוגיה פרושה ויתור על הרצון החופשי, של היחיד ושל העם.
* אסטרולוגיה היא בבחינת עבודה זרה.
* ברגע שהאדם מפסיק לחשוב על אלוהים, ומנתק את במגע עמו, גם אם הדבר נועד לביצוע מעשים חשובים, הרי האדם אינו אלוהים, ואלוהים אינו עם האדם.
* חוקי העבודה הזרה הם חסרי תכלית וטעם, וקיים ניגוד עקרוני בינם ובין מצוות התורה בעלי הסיבה והתכליתויות.
* יש להיתנגד לכל רפואה לא מדעית, סגולות שונות ללא היגיון וניסיון.
* יש לשאוף לכך שכל האנשים יבינו שעבודה זרה היא שקר, ואין לה כל ערך שהוא.
* לכל הניסים והנפלאות אין שום משמעות דתית.

חזרה לדף ראשי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים